מאת: פרופ' זכריה מדר האוניברסיטה העברית
הקפה, כפי שאנו מכירים אותו היום, לא היה ידוע בתקופת התלמוד, ולכן אינו מוזכר במקורות התלמודיים. הקפה התגלה במאה ה-9 באתיופיה, והחל להתפשט בעולם הערבי במאות ה-15 וה-16, הרבה אחרי חתימת התלמוד. עם זאת, במסורת היהודית המאוחרת יותר, הקפה תפס מקום משמעותי.
הרב הקדוש רבי מנחם מנדל מרימנוב (1745–1815) היה מגדולי אדמו"רי גליציה ואחד מהמפיצים הראשונים של תנועת החסידות בפולין. מסופר עליו שכאשר בחש את הקפה בכפית כסף קטנה, נהג ללמוד בעל פה דברי קבלה. בתקופת היישוב בארץ ישראל, הקפה הפך למשקה פופולרי בקרב היהודים. במאה ה 17 התמקד הענין של חז"ל ביניהם היעב"ץ וחכמי הדור בהשפעת שתית הקפה על העירנות. במאמר הזה נסקור את תרומת הקפה לבריאות
השפעת קפה על בריאות הלב וכלי הדם
מחקרים מצביעים על כך שצריכת קפה מתונה (2-4 כוסות ביום) קשורה לירידה בסיכון למחלות לב, כולל יתר לחץ דם, אי ספיקת לב ושבץ מוחי. קפה מכיל מגוון נוגדי חמצון, כגון חומצה כלורוגנית ופוליפנולים, אשר עשויים לשפר את תפקוד האנדותל (תאי דופן כלי הדם), להפחית את הדלקת המערכתית ולעכב חמצון של LDL (הכולסטרול ה"רע"). מחקר מהשנים האחרונות מדגישים את הקשר ההפוך בין צריכת קפה מתונה לבין תמותה קרדיווסקולרית (מחלות לב).
המחקר המתואר בתמונה מתאר את הסיכון-סיכוי לתמותה כללית (מצד שמאל) ביחס למספר כוסות הקפה ששתתה האוכלוסייה הנבדקת. הקו הירוק שמיצג את הקפה השחור הטחון מראה ששתיה של עד 2-3 כוסות קפה סה"כ התמותה הכללית הולכת ויורדת עם העליה במספר הכוסות מעבר ל 3 מתהפכת ההשפעה ועלול להיות נזק עם העליה בשתיה הקפה. אפקט דומה אבל בעוצמה יחסית קטנה עם שתיה של קפה נטול קפאין (קן אדום). ניתן לראות השפעה דומה של קפה אינסטנט (ורוד-סגול) אבל בעצימות נמוכה יותר. כאשר בוחנים את השפעת הקפה מסוגים שונים על תמותה ממחלות לב מתקבל אפקט דומה (תמונה ימנית). מסתבר שגם הקפה אספרסו מראה אפקט דומה לזה של הקפה השחור.
אך אליה וקוץ בה אם מוסיפים לקפה המתקה על ידי סוכר או כל ממתיק אחר כל האפקט הבריאותי של הקפה נעלם כלא היה. המלצתי לשתות 3 כוסות קפה ליום ולהוסיף לפי הטעם חואג' תימני (מכיל קנמון וגינג'ר). סוג הקפה לפי העדפת המשתמש.
לאחרונה דווח שגם חולי סוכרת יכולים ליהנות משתית קפה. נמצא ששתיית כוס אחת של קפה מובילה לירידה של 10% בסיכון לסוכרת מסוג 2 (נקראה פעם סוכרת מבוגרים).
הקשר של אוכלוסיית החיידקים ובריאות
לאחרונה מתרבות ההוכחות שכל האפקטים הבריאותיים נובעים מהתפתחות של אוכלוסיית חיידקים ידידותית בגופינו בעיקר במעי הגס. מיקרוביוטה הינה קבוצה של מיקרו אורגניזם הכוללים בתוכם בקטריות, וירוסים, ארכיאה ואאוקריוטים, ומפוזרים לאורך כל גוף האדם. מעי האדם מכיל לפחות 10 בחזקת 14 (1.5 ק"ג) בקטריות אנאירוביות (שאינן צורכות חמצן) המכילות 100-500 זנים שונים. אוכלוסיית החיידקים במעיים כוללת כ-1000 מינים, שיחד גודל המטען הגנטי שלהם הוא פי 150 מזה של האדם. החיידקים יודעים לפרק חומרי מזון שהאדם לא מעכל כמו פוליסכרידים – רבי סוכרים המצויים בדגנים, קטניות, פירות וירקות, כאשר תוצרי הפירוק הם מונוסכרידים (חד סוכרים) וחומצות שומן קצרות שרשרת שנספגות בקלות בתאי שומן. לחומצות השומן תפקיד חשוב באספקת אנרגיה גם לחיידקים וגם לתאי המעי שלנו, ומסייעים בהגנה מפני דלקת. לקפה יש השפעה פרה-ביוטית — הוא תורם להגדלת אוכלוסיות של חיידקים מועילים, אשר ידועים בפעילותם האנטי-דלקתית. מחקרים הראו כי רכיבי הקפה משפיעים על חילוף החומרים של חיידקי המעי ועשויים להפחית את הייצור של חומרים מזיקים, ובכך להקטין את הסיכון לפגיעה קרדיווסקולרית. יתרה מכך, נמצא כי שתיית קפה מקדמת יצירת חומצות שומן קצרות שרשרת במעי, המסייעות בשמירה על תקינות מחסום המעי ומפחיתות דלקת מערכתית. ישנן עדויות הולכות וגוברות לכך שקפה עשוי להגן מפני התפתחות מחלות נוירודגנרטיביות (פגיעה במערכת העצבים) כמו אלצהיימר ודמנציה. מחקרים מראים כי נוגדי החמצון שבקפה מפחיתים עקה חמצונית ודלקת במוח — שני גורמים עיקריים בתהליכי ניוון עצבי. כמו כן, נמצא כי קפה עשוי לעכב הצטברות של פלאק עמילואידי (קריש של חלבון), סימן היכר למחלת אלצהיימר, ובכך להאט את התקדמותה.
לסיכום: קפה עשוי לשמש כמשקה מגן, המשפיע לחיוב הן על בריאות הלב והן על המיקרוביוטה, תוך הפחתת סיכון למחלות נוירודגנרטיביות והשפעה מורכבת על מצבי מתח. הפחתת צריכת סוכרים, שילוב תזונה פרוביוטית וצריכת קפה מתונה יכולים להוות אסטרטגיה מניעתית יעילה לשיפור הבריאות הקרדיווסקולרית והקוגניטיבית.